לבני אדם יש זיקה טבעית לעצים, הקשורה לעובדה שבני אדם נולדים לחיות ביערות. בכל מקום יפה, אצילי או יוקרתי, בין אם זה משרד או בית מגורים, אם תוכל לגעת ב"עץ", תהיה לך תחושה של חזרה לטבע.
אז איך לתאר את התחושה של נגיעה בפקק? ——"חם וחלק כמו ירקן" היא אמירה מתאימה יותר.
לא משנה מי אתה, תופתע מהטבע יוצא הדופן של הפקק כשתפגוש בו.
האצילות והיקר של הפקק הם לא רק המראה שמפתיע אנשים ממבט ראשון, אלא גם ההכרה לאחר הבנה או הבנה בהדרגה: מתברר שיכול להיות יופי אצילי כזה על הקרקע או על הקיר! אנשים עשויים להיאנח, למה זה כל כך מאוחר לבני אדם לגלות את זה?
למעשה, הפקק אינו דבר חדש, אבל בסין, אנשים יודעים זאת מאוחר יותר.
על פי רישומים רלוונטיים, ניתן לאתר את ההיסטוריה של הפקק מלפני 1,000 שנים לפחות. לפחות, הוא היה "מפורסם בהיסטוריה" עם הופעת היין, ולהמצאת היין יש היסטוריה של יותר מ-1,000 שנים. מימי קדם ועד ימינו, עשיית היין קשורה לשעם. חביות יין או חביות שמפניה עשויות מגזע של "שעם" - אלון שעם (הידוע בכינויו אלון), ופקקי חביות, כמו גם פקקי בקבוקים עכשוויים, עשויים מקליפת עץ אלון (כלומר "פקק"). הסיבה לכך היא שהפקק אינו רק רעיל ואינו מזיק, אלא שחשוב מכך, מרכיב הטאנין בעץ אלון יכול לצבוע את היין, להפחית את הטעמים השונים של היין, להפוך אותו למתון ולשאת ניחוח של עץ אלון, מה שהופך את היין לחלק יותר. , נימוח יותר, וצבע היין אדום עמוק ומכובד. הפקק האלסטי יכול לסגור את פקק החבית אחת ולתמיד, אבל הוא די נוח לפתיחה. בנוסף, לשעם יש יתרונות שהוא לא נרקב, לא אוכל עש ולא מתנוון ומתקלקל. מאפיינים אלו של הפקק הופכים לשעם מגוון רחב של ערך שימוש, ולפני 100 שנים נעשה שימוש נרחב בשעם ברצפות ובטפטים במדינות אירופה. היום, 100 שנים אחרי, גם הסינים חיים חיי שעם נוחים וחמים ונהנים מהטיפול האינטימי שמביא הפקק.